קבוצה הולכת וגדלה של מתמטיקאים, המודאגים מאיכות הוראת המתמטיקה בבתי הספר, מבקשים לתרום לחינוך מתמטי בית-ספרי. אך הוראה של מתמטיקה בבתי ספר דורשת סוג מיוחד של ידע מתמטי, שהוא שילוב של ידע תוכני עם ידע פדגוגי על שיטות הוראה בבית הספר, קשיים אופייניים של תלמידים, התמודדות עם כיתות מגוונות מבחינת הכישורים והידע של התלמידים, וכיוצא באלה. ידע זה אינו נחלתם של מתמטיקאים בחוגים למתמטיקה באוניברסיטאות. האם משתמע מכך שלמתמטיקאים אין מה לתרום בתחום הפיתוח המקצועי של מורים? מורים ואנשי חינוך רבים עשויים לענות שאכן כך הוא. חקרנו זאת בסדרה של השתלמויות מורים יוצאות דופן, שיזם מתמטיקאי מן האוניברסיטה העברית ואשר לימדו בה תלמידי דוקטורט מהחוג למתמטיקה באוניברסיטה זו. שאלות המחקר היו: כיצד תרמה הפרספקטיבה האקדמית של המתמטיקאים להוראתם בהשתלמות המורים? כיצד השפיע הידע המתמטי-פדגוגי של המורים על תהליכי הלמידה בהשתלמויות? מה למדו המתמטיקאים והמורים? מה תרם ללמידה זו? המחקר זיהה הבדלים בעלי חשיבות מכרעת בין השיח המתמטי-פדגוגי של מורי בית ספר יסודי לבין זה של מתמטיקאים-חוקרים, ותיאר כיצד הבדלים אלה עשויים להניע את תהליך הלימוד בהשתלמות. למורים ולמתמטיקאים יש גישות שונות לגבי מהות הידע המתמטי (שליטה בשיטות מול הבנה מעמיקה) ולגבי אופן הרכישה של ידע זה. הבדלים אלה אמנם גרמו לקונפליקטים במהלך ההשתלמויות, אך הקונפליקטים, במקרים רבים, הניעו תהליך של בירור משותף לגבי המהות של הבנה מתמטית ושל הוראת מתמטיקה. בדיונים משותפים, המורים תרמו פרספקטיבה פדגוגית המבוססת על שנות ניסיון בהוראה, והמתמטיקאים תרמו ידע והבנה מתמטיים רחבים ועמוקים. התובנות המשותפות שאליהן הגיעו המשתתפים היו יותר מסך תרומותיהם הבודדות. לממצאי המחקר לגבי אופי האינטראקציה בין שתי הקהילות בהשתלמות מורים יש השלכות ישירות על עיצוב ויישום של השתלמויות שמתמטיקאים יוכלו לקחת בהן חלק פעיל.