אסופת הסיפורים ״מעשה בוך״, שראתה אור בעיר באזל בשנת 1602 ובה 257 סיפורים, מהווה שיא חשוב בהתפתחות אוספי הסיפורים ביידיש קמאית. ראשיתם של אוספי הסיפורים בכתבי יד שונים שהקדום שבהם הוא משנת 1504. מאוחר יותר מופיעים אוספי סיפור קטנים בני כמה עשרות סיפורים או כאוסף סיפורים בעל מעמד עצמאי. הסיפורים באוספים אלה, הן האוספים הקטנים והראשוניים והן האוספים המפותחים והמגובשים יותר, שאובים ממקורות עבריים שונים: סיפורי חז"ל שתורגמו ישירות מן התלמוד והמדרש, סיפורים מאוספים עבריים שנפוצו בימי הביניים, כמו ״מדרש עשרת הדברות״ או ״חיבור יפה מהישועה״ לרבי נסים מקירואן וסיפורים על גדולי יהדות אשכנז בימי הביניים ובראשם רבי יהודה החסיד ואביו רבי שמואל. הופעתו בדפוס של ה״מעשה בוך״ כמחצית המאה בלבד לאחר ראשית הדפוס ביידיש מהווה תחנה סיכומית ראשונה במעלה של הסיפורת היהודית באשכנז בימי הביניים. ניתן לחלק את סיפורי המעשה בוך לשלוש חטיבות עיקריות: 1) סיפורים הלקוחים ממקורות עתיקים, דהיינו תלמוד ומדרשים; 2) סיפורים הניזונים ממקורות מימי הביניים המוקדמים – סיפורי חסידי אשכנז וסיפורים נוספים הקשורים לראשית ההיסטוריה של יהדות אשכנז; 3) וסיפורים ממקורות מימי הביניים ומקורות מאוחרים שחוברו או הופיעו בדפוס זמן קצר לפני הדפסת ה״מעשה בוך״. סיפורי ה״מעשה בוך״ ערוכים בדרך כלל לפי סדר זה: קודם הסיפורים מן התלמוד והמדרש, אחריהם הסיפורים מימי הביניים ולבסוף סיפורים ממקורות מאוחרים. על מידת חשיבותו של קובץ זה מעידות מהדורותיו הרבות ב-300 השנים שלאחר הופעתו לראשונה. בין השנים 1602-1763 הופיעו 13 מהדורות של ה״מעשה בוך״ ביידיש קדומה. בראשית המאה ה-19, משנעשתה לשון היידיש הקמאית בלתי מובנת לציבור הקוראים, זכה ה״מעשה בוך״ לעיבוד לשוני ליידיש מזרח-אירופאית מידיו של אליעזר פאוויר. בשנים 1925-1807 יצאו 21 מהדורות של ה״מעשה בוך״ בעיבוד לשוני זה. המהדורות הרבות הללו מלמדות כי ה״מעשה בוך״ הוסיף לשמור על מעמדו הפופולרי בקרב קוראי יידיש ואף התחדש ושינה את פניו בהתאם לטעם התקופה. למעשה, חומרי סיפור אלה תועדו על ידי מיכה יוסף ברדיצ׳בסקי בראשית המאה העשרים והשפיעו לא מעט על כתיבתו של ש״י עגנון. המהדורה שלפנינו תאפשר לקורא לעיין בנוסח עברי של הסיפורים, ובמקביל לראות את נוסחו המקורי ביידיש. ההערות לכל סיפור יאפשרו לקורא לעקוב אחר תפוצת הסיפור באסופות מאוחרות, ומתוך כך לשער את מידת השפעתו על הספרות היהודית בת זמננו.