התנהגות תאים היא דינמית ודטרמיניסטית במידת מה. יש עדויות רבות לכך. לדוגמא, כאשר תאים גדלים בצפיפות רבה ונוצר מגע ישיר בין תא לתא, מצב זה מפעיל תהליך איתות מולקולרי תוך-תאי, המכונה Hippo pathway, המוביל להפסקת גדילת התאים. בתוך כך, תאים מגיבים לסביבה, כתגובה לנזקים. בתאים מוקרנים נוצרים שברי דנ"א, ואלו מפעילים תהליך מולקולרי האמון על תיקון הנזק או במקרים חמורים יותר מוביל למותם של תאים שנושאים נזקים רבים. קבוצת המחקר שלנו מצאה ששני התהליכים האלה משפיעים זה על זה. כאשר תהליך ה-Hippo pathway פעיל, התהליך המגיב לשברי דנ"א משותק. כתוצאה מכך התאים הצפופים עמידים ולא מתים עקב נזקי דנ"א. התאים העמידים נמצאים בסכנה – הם עשויים לצבור מוטציות רבות או לעבור למצב של תאים ״זקנים״ שלא מתרבים אך מפרישים חומרים מעודדי סרטן. במחקרנו, זיהינו את הרכיבים המקשרים בין שני התהליכים האלה והראנו שניתן לשנות את כיוון פעולתם ובכך לקבוע את גורלו של התא. להבנה זו יש השלכות חשובות לריפוי סרטן ופיתוח תרפיה תאית.