מחקרים מראים כי קריאת מילה כרוכה בשני תהליכים ראשוניים: זיהוי המבנה הצלילי שלה וניתוח צורני שלה. המבנה הצלילי הוא הצלילים שמרכיבים את המילה. למשל המילה "מדפסת" כוללת שמונה צלילים: m/ /a/ /d/ /p/ /e/ /s/ /e/ /t . המבנה הצורני מחלק את היחידות הצליליות ליחידות מבניות מוסכמות בשפה אשר נושאות משמעות. מבנה צורני של מילה טיפוסית בעברית כולל שתי יחידות צורניות: שורש – לדוגמה, הצלילים /d/ /p/ /s/ (ד.פ.ס); ותבנית – לדוגמה, הצלילים /m/ /a/ /e/ /e/ /t/ (התבנית ma-e-et). לפי התיאור הזה, קריאת המילה "מדפסת" כרוכה בזיהוי הצלילים המרכיבים אותה ובניתוח השורש והתבנית שלה. תהליכים אלה מתרחשים מהר מאוד, (בעשרות אלפיות השניה הראשונות מהחשיפה למילה הכתובה) ובאופן בלתי מודע בקרב קוראים מיומנים. מחקרים קודמים חקרו את זיהוי המבנה הצלילי של המילה או את זיהוי המבנה הצורני שלה. מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר ההדדי בין שני תהליכים אלה, שכאמור מתרחשים בשלבים ראשוניים ביותר של זיהוי מילה. שיערנו כי זיהוי המבנה הצורני של המילה הכתובה בעברית שולט בזיהוי המבנה הצלילי שלה ומוביל לפענוחה. השערה זו נבדקה במערכי מחקר של הטרמה מהירה; הצגנו לנבדקים מילה מטרימה ולאחר כמה אלפיות שנייה הם נתבקשו לקרוא בקריאה דמומה משפט שכולל מילת מטרה. (הנבדקים כלל לא היו מודעים להצגת המילה המטרימה בשל המהירות שבה היא הוצגה.) למשל, הצגת המילה "טביעה" הקדימה קריאת משפט שכולל את המילה "תביעה". שתי המילים הללו דומות במבנה הצלילי שלהן אך כמובן מורכבות משורשים שונים. בעת הקריאה רשמנו את תנועות העיניים של הנבדקים במכשיר ייעודי. למעשה, מדדנו את משך השהייה של העין על מילת המטרה ("תביעה" למשל) וכך הערכנו את תהליך קריאתה. גילינו נוכחות מילה מטרימה בעלת שורש השונה מזה של מילת המטרה (לדוגמה ט.ב.ע לעומת ת.ב.ע), עיכבה את משך הקריאה של מילת המטרה. עיכוב מעין זה לא התגלה בזוגות מילים שבהן המילה המטרימה הייתה דומה בצליל למילת המטרה אך לא הייתה גזורה משורש עברי אמיתי (לדוגמה "כטיבה" כמילה מטרימה ו"כתיבה" כמילת מטרה). מכאן הסקנו כי זיהוי המבנה הצורני (השורש) של המילה משפיע על ניתוח המבנה הצלילי שלה בדרך לפענוח הכתוב.