קבוצת המחקר שלנו חוקרת קבוצה ייחודית של שומנים הנקראים סְפִינגוֹלִיפִּידִים. שומנים אלה הכרחיים לתפקוד הגוף, ובהיעדרם אין חיים. הספינגוליפידים בנויים כולם ממולקולה בסיסית הנקראת סֶרמִיד, הנוצרת בתוך התא, במבנה הנקרא "הרשתית האנדופלסמית". משם עובר הסרמיד לאברונים שונים בתא, ותוך כדי כך נקשרות אליו מולקולות נוספות, המשנות את תכונותיו ויוצרות סוגים שונים של ספינגוליפידים מורכבים. ספינגוליפידים אלה מגיעים גם לממברנת התא, שהיא קרום העוטף את התא כולו ומפריד בינו לבין סביבתו. הספינגוליפידים שבממברנת התא מסייעים לחלבוני קולטנים להעביר מידע מחוץ לתא אל תוכו. בניית הספינגוליפידים ופירוקם הם תהליכים שמעורבים בהם חלבונים רבים, והדורשים בקרה מדויקת. במחקר זה בדקנו כיצד פועלת הבקרה על חלבון פעיל – אנזים – בשם סרמיד סינתאז 2, האחראי ליצירת סרמיד מסוים. בעבר הראתה קבוצתנו שבהיעדר האנזים הזה בעכברים, מתפתחת מחלת כבד קשה שמובילה לסרטן כבד, וכן נפגמת תקינות המִיאֶלִין – שכבה העוטפת את סיבי תאי העצב ומזרזת את העברת האותות החשמליים לאורכם. בחלבון זה יש כמה אזורים שאינם משתתפים ישירות בפעילות יצירת הסרמיד – כפי שראינו במחקר קודם. במחקר קודם זה ביטאנו את הגן המקודד לחלבון ללא האזורים האלה בתאים הגדלים בתרבית (בצלחת). לאחר מכן בדקנו את פעילותו של החלבון השונה הזה בתנאים אידיאליים, וגילינו שהוא פעיל כמעט כמו החלבון השלם. מהם, אם כך, תפקידיהם של החלקים האלה בחלבון? אנו משערים כי הם משתתפים בבקרה על פעילות החלבון, כלומר קובעים מתי יהיה פעיל ומתי יהיה בלתי פעיל. כדי לבדוק אם זהו אכן תפקידם, ומה אופי הבקרה הפועלת על החלבון, החלטנו לבטא את החלבון ללא הרכיבים האלה – הפעם לא בתאים בצלחת תרבית, אלא בעכברים. ואכן, הצלחנו לבטא את החלבון סרמיד סינתאז 2 בעכברים. החלבון בוטא בכמה גרסאות, שחסרים בהן רכיבים שונים אך הן כוללות את האזור הנחוץ לפעילותו כאנזים. בהמשך המחקר בכוונתנו לבדוק אם הגרסאות השונות של האנזים מסוגלות לייצר סרמידים באופן תקין בגוף החי, או שמא האנזים שחסרים בו הרכיבים הנוספים אינו מסוגל לפעול באופן תקין בגוף חי שלם, ועל כן לא ייווצרו בו הסרמידים האלה, החשובים לפעילות תקינה של הכבד ומערכת העצבים.