מחקרים רבים מראים שמחירי מניות של חברות מושפעים לא רק מדיווחי הרווח של החברות עצמן אלא גם מדיווחי הרווח של חברות מתחרות להן הפועלות באותו ענף. סיבה אפשרית לכך היא שהשוק יכול ללמוד מדיווחי החברות המתחרות על מצב הענף שבו פועלת החברה (גודל הענף, רמת הרווחיות בו וכו') ועל מעמדה התחרותי של החברה בענף (נתח השוק שלה, יתרונה/חסרונה התחרותי וכו'). עובדה זו יוצרת אצל מנהלים מוטיבציה להשיא את המחיר שבו נסחרות המניות של החברה שתחת ניהולם לא רק באמצעות פעולות מניפולטיביות המיועדות להטות את דיווחי הרווח של החברה שבניהולם (פרקטיקה המכונה בספרות "ניהול רווחים") אלא גם דרך פעולות מניפולטיביות המכוונות להטיית דיווחי הרווח של החברות המתחרות. למנהלי החברות אין כמובן גישה ישירה למערכות הדיווח הכספי של החברות המתחרות, אולם הם יכולים להטות את התוצאות הכלכליות של החברות המתחרות ובדרך זו גם את הדוחות הכספיים שלהן, על ידי פעולות ריאליות בשוק המוצרים. פעילות ריאלית מניפולטיבית בשוק המוצרים, שמטרתה להשפיע על הדיווח הכספי של חברות מתחרות, יכול שתהיה כדאית למנהלים אפילו במחיר של פגיעה מסוימת ברווחיות של החברה שלהם. אנו מכנים פרקטיקה זו של ניהול רווחי חברות מתחרות, אשר טרם זוהתה ונחקרה בספרות, בשם "ניהול רווחים בין-חברתי". עבודת המחקר שלנו באה לשפוך אור על הפרקטיקה של ניהול רווחים בין-חברתי, להוכיח את הפוטנציאל שלה להתקיים, זאת בצד ניהול הרווחים המסורתי המתועד בספרות, וכן לנתח את השלכותיה על הערך הכלכלי של חברות. תוצאות הניתוח שלנו מראות שכאשר המשקיעים בשוק ההון לומדים מדוחות החברות המתחרות בעיקר על גודל השוק כולו ופוטנציאל הרווחיות שבו, מנהלים נוטים למתן את מידת האגרסיביות שלהם בתחרות בשוק המוצרים אל מתחת לרמה האופטימלית מבחינה כלכלית מתוך מטרה להגדיל את רווחי החברות המתחרות וליצור אצל המשקיעים את הרושם המוטעה שהחברה שבניהולם פועלת בשוק גדול ורווחי. בדרך זו המנהלים משיאים את מחיר המניה של החברה שלהם בשוק ההון, למרות שברמה הכלכלית פעולותיהם עלולות לפגוע בחברה. יחד עם זאת, מתוך הניתוח שערכנו מתקבל הממצא המפתיע, לפיו כשמביאים בחשבון את העובדה שגם החברות המתחרות בשוק פועלות באופן דומה וממתנות את רמת האגרסיביות שלהן בתחרות בשוק המוצרים, הרי שרמת הרווחיות הכוללת בשוק עולה והחברות כולן מרוויחות מפעילות ניהול הרווחים הבין-חברתי בענף. פעילות ניהול הרווחים הבין-חברתי יכולה להיות משמעותית עד כדי כך שלמראית עין נדמה כאילו כל החברות בענף פועלות יחדיו כמונופול. מנגד, כאשר המשקיעים בשוק ההון לומדים מדוחות החברות המתחרות בעיקר על מבנה התחרות בענף ונתחי השוק היחסיים של החברות הפועלות בו, מנהלים נוטים דווקא להגביר את מידת האגרסיביות שלהם בתחרות בשוק המוצרים מעבר לרמה האופטימלית מבחינה כלכלית, וזאת במטרה להקטין את רווחי החברות המתחרות ולהטעות את המשקיעים לחשוב שלחברה שבניהולם נתח שוק גדול יחסית למתחרות. פעילות ניהול רווחים בין-חברתי מעין זו, שמביאה מנהלים להשיא את מחיר המניה של החברה שבניהולם במחיר של פגיעה בערכה הכלכלי, עלולה להביא להסלמת התחרות אפילו עד כדי מצב בו רווחיות כל החברות בענף הופכת לאפסית.