בעשורים האחרונים נערכו רפורמות משמעותיות בחוק הגירושין האסלאמי שמטרתן בעיקר לצמצם את המתח בין עקרונות של זכויות אדם וזכויות נשים, ובין עקרונות ההלכה האסלאמית. רפורמות אלה לבשו צורות שונות: חלק מהמדינות המוסלמיות הנהיגו רפורמות חוקתיות אסלאמיות; אחרות אימצו קודיפקיציה אסלאמית מודרנית, ואחרות התבססו בעיקר על רפורמות מלמטה באמצעות הפסיקה המצטברת של קאדים (שופטים אסלאמיים) שמכהנים בבתי דין שרעיים. אף שהתפתחויות אלה זכו לתשומת לב מדעית ניכרת, עיקר תשומת הלב ניתנה למישור החוקתי והחקיקתי, בעוד שרפורמות שיפוטיות שהושגו בכוחן המצטבר של פסיקות הקאדים נותרו עד כה בצל. כתוצאה מכך, הידע שלנו על רפורמות לקידום שוויון מגדרי בין המינים בהלכה המוסלמית נותר עד היום חלקי וחסר. בפרט, הספרות הקיימת לא הצליחה להציג מסגרת מקיפה ומשווה להבנת שיטות שונות להנהגת רפורמה בחוק המשפחה המוסלמי. המחקר הנוכחי מבקש לתקן את החסר הזה על ידי ביצוע פרויקט מחקר שאפתני ובין-תחומי: ראשית, אנו מבקשים לשפוך אור על תהליכי שינוי המתקיימים בפרוצדורת הגירושין בבתי הדין השרעיים בישראל. תהליכי השינוי שהתחוללו בתחום חוק המשפחה האסלאמי בישראל הם חריגים, מכיוון שהם מבוססים אך ורק על פעולה שיפוטית, ולא על מנגנונים חקיקתיים או חוקתיים. חקר הרפורמה השיפוטית הזו יספק לנו לפיכך נקודת מבט ייחודית של ״יכולת הפעולה של הקאדים״ – תופעה שכמעט שלא נחקרה עד היום. יש לציין כי פסיקות בענייני גירושין של בתי הדין השרעיים בישראל כמעט שלא נחקרו עד היום, והפניית תשומת לב מחקרית אליהן, תוך שימוש בשיטות מחקר אתנוגרפיות וטקסטואליות, מהווה כשלעצמה תרומה חשובה ומשמעותית של הפרויקט הנוכחי. שנית, כדי להבטיח בסיס השוואתי איתן לפיתוח מסגרת אנליטית כללית להבנת (ולקידום) רפורמות בחוק האסלאמי, בדקנו מקרי בוחן נוספים הן ממדינות רוב-מוסלמי (כגון ירדן, מצרים ופקיסטן) והן ממדינות מיעוט-מוסלמי (כמו הודו ויוון). מדינות אלו נבחרו הן משום שהן מהוות מקרים מעניינים כשלעצמם, והן בשל שיקולים פרגמטיים כמו גישה טובה למקורות ראשוניים ומשניים. שלישית, מעבר לניתוח מקרי הבוחן של ישראל ושל מדינות נוספות, המחקר שואף לגבש מסגרת אנליטית ותיאורטית רחבה להבנת תהליכי רפורמה בחוק המשפחה המוסלמי בכלל, ובחוקי הגירושין האסלאמיים בפרט. הכוונה היא לייצר טיפולוגיה אנליטית שתתווה מודלים שונים ומומלצים לרפורמה, על ידי אפיון הפרמטרים השונים שלה: אילו מוסדות מעורבים בקידום הרפורמה? אילו כלים משמשים להחלתה (חוקתיים, חקיקתיים, שיפוטיים)? מהם מאפייניה התוכניים של הרפורמה? ואילו שחקנים בשדה מקדמים אותה? במובן זה, המחקר אינו מסתפק רק בתיאור ובניתוח אקדמי גרידא של הנושא, אלא מבקש להעמיד תרומה נורמטיבית לקידום רפורמות של שוויוניות מגדרית בחוק הגירושין האסלאמי.