צמחים מייצרים מאות אלפי מולקולות במחזור חייהם, בין השאר לחישת הסביבה, בקרת גדילה והתפתחות. אחת מהן היא חומצה אבציסית (ABA) – הורמון צמחי מווסת גדילה שמסייע לצמח לחוש את סביבתו ולהגיב למצבי עקה, למשל יובש וחום. כאשר תנאי הסביבה אינם אופטימליים לצמח, ייצור ה-ABA מוגבר, והדבר מוביל למגוון תגובות פיזיולוגיות שמסייעות לצמח להתמודד עם מצבי העקה שעלולים לפגוע בגדילתו. לדוגמה, פתחי הפיוניות (פתחים בעלים שמווסתים את חילוף הגזים בין הצמח לסביבה) שלו נסגרים וכך הוא מאבד פחות מים. במחקר זה חקרנו את הצמח עוקצר מצוי המשמש מודל למשפחת הצמחים הדגניים (כגון חיטה, אורז ותירס). משפחה זו היא חלק ניכר מהגידולים החקלאיים בארץ ובעולם ומתזונת האדם, ולכן חשוב להבין את תגובתה לתנאי הסביבה. בחרנו להתמקד בקולטני ABA ואפיינו אותם בגישות ביוכימיות וגנטיות. מצאנו כי בניגוד לצמחים ממשפחות אחרות, בעוקצר יש קולטן אחד דומיננטי שאחראי לקלוט איתות מ-ABA ובעקבות כך להפעיל מסלול כימי שמסייע לצמח לחוש עקה סביבתית ולהתנהג בהתאם. חוסר פעילות של קולטן זה פוגע ביכולתו של הצמח להתמודד עם תנאי עקה. נראה שבעוקצר (ואולי בדגניים נוספים) התפתחה אסטרטגיה חדשה להתמודדות עם עקה, אשר נשענת על פעולה של קולטן עיקרי אחד. עם זאת, קיים שימור של קולטנים נוספים (רזרבה גנטית), מה שתורם לשינויים אבולוציוניים משמעותיים בחישת הסביבה של הצמח. בעקבות שינויי האקלים – כגון בצורות, גלי חום והצטברות מלח על פני הקרקע – הגידולים המודרניים צריכים להתמודד עם מכשולים רבים שלא היו קיימים עד כה; הקרקעות המתאימות לחקלאות הולכות ופוחתות וקשה יותר להפיק יבולים. מחקר זה מסייע להבין כיצד צמחים ממשפחת הדגניים חשים את סביבתם ומתמודדים עם האתגרים החדשים שהיא טומנת להם, וייתכן שבהמשך יוכל לשפר כך את אופן גידולם.