מגמת ההגירה בעולם הולכת וגוברת וכיום אנשים רבים נדרשים ללמוד שפה שנייה במהירות רבה. שפה אנושית מבוססת ברובה על סדירויות. סדירויות הן דפוסים שחוזרים על עצמם, אשר נקלטים ומעובדים על ידי מערכות החוש והתפיסה. לדוגמה, מילים שנשמעות דומות זו לזו משום שיש להן צלילים משותפים (למשל, קטן וקטונתי) הן סדירויות צליליות שנקלטות ומעובדות על ידי מערכת השמיעה. הן מבטאות חזרה תפיסתית – אותו מידע משותף לכמה מילים. לשפות מדוברות יש מערך צלילים ומערכות כתב שייחודיים להן. מנקודת המבט הזאת, ניתן להבין כי רכישת שפה (דיבור וקריאה) מבוססת בין השאר על תפיסת הסדירויות הלשוניות האופייניות לה, כגון שורשים, תבניות מורפולוגיות ורצפים פונולוגיים. תחום המחקר אשר עוסק בלמידת סדירויות קרוי למידה סטטיסטית. מטרת מחקר זה הייתה לבחון את הקשר בין יכולת הלמידה הסטטיסטית לבין רכישת קריאה בשפה זרה. השתתפו בו כ-40 סטודנטים דוברי אנגלית שהגיעו לישראל כדי ללמוד עברית (זו השגורה בפיהם הייתה מינימלית ורמת הקריאה שלהם הייתה כשל ילד בכיתה א'). במבחנים שפיתחנו בחנו את יכולת הלמידה הסטטיסטית שלהם (קליטת סדירויות סטטיסטיות): במשך עשר דקות הראינו להם רצפים של צורות והם נתבקשו לנבא איזו צורה תעקוב אחרי איזו צורה. הדבר דומה לתהליך רכישת קריאה, שבו צריך ללמוד איזו אות תעקוב אחרי איזו אות (לדוגמה, אדם שיודע אנגלית יידע לנבא מהי האות שתופיע אחרי סיומת in (ing). תוצאות המבחנים הראו קשר מובהק בין קליטת סדירויות טובה לבין מהירות רכישת קריאה בשפה זרה. את מבחן הצורות ערכנו להם בסמסטר הראשון, ואלו שהצליחו בו (ניבאו נכון את הצורה הבאה שצריכה להופיע בכל הרצפים שנבדקו) – הם אלו שקיבלו את הציונים הגבוהים ביותר במבחן הקריאה שערכנו להם בסמסטר השני (קראו עם מינימום שגיאות ובמהירות הגבוהה ביותר). ניתן להבין כי כמו שניבאו היטב את הסדירויות של הצורות, כך ניבאו סדירויות של אותיות ולמדו לקרוא טוב יותר. ממצא זה חושף את הקשר בין רגישות לסדירויות לבין רכישת קריאה, ובימים אלו אנו חוקרים אם רגישות זו ניתנת לאימון או שהיא נתון מוחי קבוע.