צמחים מפיצים זרעים בעיקר כדי להפחית תחרות עם צמחים אחרים על משאבים בסביבתם, וכך לתת הזדמנות לצאצאיהם להגיע לסביבה חדשה שבה יעלה סיכוים לשרוד. דרכי ההפצה (למשל רוח, מים ובעלי חיים כגון נמלים) עשויות להיות תלויות בתנאי סביבתם של הצמחים (כגון טמפרטורה, עוצמת אור, מליחות ותחרות עם צמחים ומזיקים שונים), ומרחקיה עשויים לנוע מסנטימטרים ספורים ועד קילומטרים רבים. אחד היתרונות העיקריים בהפצת הזרעים הוא האפשרות של הצמח-צאצא להתרחק מתנאים קשים שחווה צמח האם ולהגיע לבית גידול עם תנאים טובים יותר ולשגשג. יתרון נוסף הוא אפשרותו לפגוש "בני זוג" בעלי רקע גנטי שונה המאפשר להעמיד צאצאים השונים גנטית מהוריהם. החיסרון הוא הסיכוי של הצמח-צאצא להגיע לסביבה שלא מתאימה לו או תחרותית. כדי לבחון את הקשר שבין תנאי הגידול של הצמחים לדרך ההפצה של זרעיהם, גידלנו במחקר זה צמחי נזמית לופתת בתנאי מעבדה מיטביים (כגון אור, טמפרטורה והשקיה קבועים), והשווינו אותם לצמחים שגידלנו בתנאי עקה (למשל תאורה נמוכה או השקיה במי מלח). ספרנו (ידנית) את מספר הזרעים שיצרו כל הצמחים ואפיינו את תכונותיהם (כגון גודל, צורה ומשקל) תוך שימוש בצילום ועיבוד תמונה. מצאנו כי הצמחים שגדלו בתנאים מיטביים יצרו זרעים עם מעטפת זרע בעלת כיסוי לבן רב, ואילו הצמחים שגדלו בתנאי עקה יצרו זרעים עם מעטפת בעלת כיסוי לבן מועט. ערכנו ניסוי מעבדה מבוקר שבו בחנו את העדפתה של נמלת הקציר, שמפיצה את זרעי הנזמית לופתת. הצגנו לה זרעים משני הסוגים (עם כיסוי לבן רב ועם כיסוי לבן מועט), וראינו כי היא מעדיפה ליטול את הזרעים עם הכיסוי המועט. עדיין אין לנו הסבר להעדפתה זו ונבחן זאת במחקר המשך. ממצאים אלו מעידים כי צמחים שגדלים בתנאי עקה, אשר פחות מותאמים לסביבתם, מייצרים זרעים עם פוטנציאל רב יותר להפצה ביחס לצמחים שגדלים בתנאים טובים ומותאמים לסביבתם. בנוסף, ממצאים אלו תואמים למודל מתמטי שפיתחנו, שבחן את האבולוציה של דרכי הפצת זרעים בתנאי גידול שונים. ולבסוף, מחקר זה מראה כי צמחים חשים את תנאי סביבתם וכך משפיעים על הפצת צאצאיהם ומעלים את סיכויי הישרדותם.