רובנו חושבים שאלמוגים הם אבנים או צמחים, אולם מדובר בבעלי חיים ארסיים. אלמוגים שייכים למערכת הצורבנים, שכוללת גם מדוזות, שושנות ים והידרות. כמו שאר הצורבנים אלמוגים משתמשים בתאים צורבים – "ננו מזרקים" – כדי לייצר רעלנים שמשתקים את הטרף שלהם או מכאיבים לטורפיהם ומרחיקים אותם. בתהליך הטריפה וההגנה הכימית של האלמוגים משתתפים תאים נוספים שמייצרים רעלנים שמגיעים לסביבה, וייתכן שחלקם מגנים על האלמוגים גם מפני חיידקים פתוגניים (מחוללי מחלות). לאלמוגים חשיבות אקולוגית וחברתית רבה: הם מרכיבים את השונית – בית גידול ימי שמשמש מקום מחיה למגוון אדיר של בעלי חיים, מהווה מקור הכנסה לבני אדם, ומגן על אזורים רבים בעולם מנזקי גלים וסופות. למרות זאת, מעט מאוד ידוע על הרעלנים שהאלמוגים מייצרים ועל השפעתם האקולוגית; השוניות נמצאות בדעיכה עולמית (חלק מהמינים שבהן בסכנת הכחדה) ולכן חיוני שנזהה את ההגנה הכימית שהאלמוגים משתמשים בה נגד עקות ביולוגיות (כגון טורפים ומזהמים) ונוספות. במחקר זה אספנו אלמוגים (באישור רשות הטבע והגנים) משמורת האלמוגים ליד המכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת, וחקרנו את הרכב הרעלנים שלהם בשיטות ביוכימיות ומולקולריות. בין השאר בודדנו ואפיינו משפחה של רעלנים המוליטיים (שגורמים נזק לממברנות של תאים) מהאלמוג שיחן שכיח (Stylophora pistillata). מצאנו הבדלים גדולים בין מיני האלמוגים ובינם לבין עצמם, בין השאר במספר התאים הצורבים שלהם וכמות הרעלנים שהם מפרישים; כך למשל, מצאנו כי קצות הענפים של שיחן שכיח מייצרים הרבה יותר רעלנים מאשר בסיסם, אולי מכיוון שהם נמצאים במגע הדוק יותר עם טורפים ונטרפים. בנוסף, ראינו כי לאלמוגים שגדלו בשולחנות מים (בריכות מלאכותיות שנמצאות מחוץ לשונית) יש הרבה פחות תאים צורבים ביחס לאלמוגים שבטבע, וכך כמות הרעלנים שהם מייצרים הרבה יותר קטנה. ייתכן שהבדל זה נגרם מכך שאלמוגים מחוץ לסביבתם הטבעית חשופים לפחות עקות. בנוסף, בודדנו ואפיינו רעלן חדש מהשיחן שכיח, ששייך למשפחת חלבונים שיוצרת חורים בממברנות של תאי מטרה. הבנת מנגנון הפעולה המולקולרי שלו עשויה לתרום ישירות לבני אדם, בפיתוח תרופות שמבוססות על זיהוי סלקטיבי של תאים (כגון תאי סרטן) והשמדתם. בנוסף, בשיתוף פעולה עם החוג למדעי הסביבה באוניברסיטה העברית והמכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת, גילינו שאלמוגים מפרישים למים מי חמצן (H2O2) בתגובה לאכילת טרף ולמגע עם אורגניזמים אחרים. מדובר בחומר מחטא וייתכן שהפרשתו למים היא סוג נוסף של הגנה כימית, לדוגמה מפני חיידקים פתוגניים. באמצעות ממצאים אלו, שחושפים היבטים חדשים על האופן שבו האלמוגים מגנים על עצמם, אנו מקווים שנוכל לתרום לשימורם ולשימור השוניות.