חרדה נתפסת לעתים קרובות כמאפיין אישיותי שיש לטפל בו, אם באמצעים תרופתיים או באמצעות טיפול פסיכותרפויטי. עם זאת, מאפיינים אישיותיים שליליים ו\או רגשות שליליים הנלווים אליהם אינם שליליים בהכרח. לדוגמא, על אף שפחד יוצר תחושות גופניות ופסיכולוגיות לא נעימות, תפקידו להגן עלינו מפני גירויים שעלולים לפגוע בנו כגון פחד מגובה או מחרקים ארסיים. במחקר הנוכחי בחנתי את היתרונות האפשריים של חרדה כמאפיין אישיותי. חרדה מאופיינת בחיפוש אחר סכנות ותגובה קיצונית אליהם. בהתאם לכך, בחנתי את האפשרות כי חרדה תימצא קשורה לגילוי מדויק יותר של שקרים בין-אישיים. כבני אדם היכולת שלנו לגלות שקרים הנה נמוכה ולא טובה יותר מניחוש. עם זאת, ייתכן שיש בתוכנו אנשים רגישים יותר שיעשו גילוי זה טוב מניחוש. השערה זו נבחנה בשורה ארוכה של מחקרים. בחלקם, העברנו שאלוני אישיות המאפשרים ללמוד על רמת החרדה והצגנו סדרה ארוכה של סרטונים שבהם אנשים משקרים או דוברי אמת. מצאנו כי חרדים בהתקשרות הבחינו באופן טוב יותר בין שקרים ואמיתות בהשוואה לאנשים שאינם חרדים ומכאן בטוחים ורגועים יותר. בנוסף על כך, הראנו כי היכולת המאפשרת לחרדים לגלות טוב יותר שקרים קשורה למוכרות רבה יותר עם שקרים בין-אישיים ולכך שהם שקרנים טובים יותר בעצמם. לדוגמא, באמצעות מחקר קלפים הידוע בשם "בולשיט" ראינו שחרדים מצליחים יותר לשקר לאחרים במשחק וכי שקר זה מסביר את היכולת שלהם לזהות טוב יותר את השקרים של האחרים. מעבר לכך, הראנו כי גם קבוצות יכולות להפיק ערך מיכולותיהם של החרדים, כך שקבוצה עם יותר אנשים חרדתיים מגלה טוב יותר שקרים מקבוצות וכן מיחידים בטוחים ורגועים יותר. השלכות המחקר נוגעות לא רק לגילוי שקר, אלא גם לתפיסה שיש לנו בציבור בנוגע לאיזו אישיות טובה ואיזו אינה טובה; המחקר מראה כי גם במאפיין האישיותי של חרדה יש יתרונות.