במחקרינו אנו חוקרים מערכות הגנה של חיידקים מפני גורמים זרים, ובעיקר בקטריופאג'ים (נגיפים שתוקפים חיידקים), בדגש על מערכת החיסון החיידקית הנרכשת. מערכת זו מורכבת מרצפי דנ"א (החומר הגנטי) נשנים (שחוזרים על עצמם) ומחלבונים שמזהים אותם. היא מסתגלת לאיום כגון כניסת דנ"א של גורם זר באמצעות דגימת רצף שלו והכנסתו בין רצפי הדנ"א הנשנים, של החיידק. הרצף שנדגם עובר שעתוק, ובפעם הבאה שאותו גורם זר יתקוף את החיידק, רצף זה יוביל את מערכת החיסון החיידקית לתקוף רצפי דנ"א חדשים שחדרו אליו. תפקוד הרצפים הנשנים והמנגנון שבאמצעותו האורך שלהם נשמר למרות כניסת רצף דנ"א זר עדיין אינם ידועים, ובמחקר זה ביקשנו לפענחם. ייתכן שבעתיד, אם נדע לקודד לתוך חיידק רצפים בסדר מסוים, נוכל לייצר בתוכו פלטפורמת זיכרון; כלומר, יחידות מידע שניתן להעביר בתוכן מסרים, גם מוצפנים (למשל נגד האויב). קשה יהיה לנחש שחיידקים מכילים מידע מסווג. במחקר זה חקרנו בשיטות הנדסת דנ"א וריצוף דנ"א, חיידקי אי-קולי שמכילים מערכת חיסון נרכשת ודנ"א שמקורו בפלסמיד (מקטע דנ"א שמתפקד כיחידה גנטית עצמאית המסוגלת להשתכפל בעצמה ומדמה דנ"א זר). מצאנו כי רצפים ייחודיים (מוטיבים) של בסיסי דנ"א ברצפים הנשנים חיוניים להכנסה מדויקת (באזור מסוים) של הדנ"א הזר לחיידקים; הם משמשים נקודות עיגון לחלבונים שאחראיים להכנסת דנ"א זה. בנוסף מצאנו כי ממוטיבים אלה, חלבוני אדפטציה מודדים מרחק קבוע לסימון כניסת הדנ"א הזר. כך הם יודעים כיצד להכניס אותו למקום קבוע ולשמור על אורך הרצפים הנשנים.