כיצד מגיבה הכנסת לביקורת שיפוטית ולפסיקת בית המשפט העליון? האם ניתן לזהות שינוי בהתנהגות הכנסת בתגובה – או בציפייה – לביקורת שיפוטית? האם ועדות הכנסת דנות בפסיקה בהליך החקיקה ובאיזה אופן? האם ניתן לאתר בדיוני הכנסת ציפייה לביקורת שיפוטית עתידית וכיצד הדבר משפיע על הליך החקיקה? ובאופן רחב יותר: האם ביקורת שיפוטית יכולה למלא תפקיד בטיוב הליך החקיקה? כל השאלות הללו התעוררו ביתר שאת בסוגיית הביקורת השיפוטית על הליך החקיקה ובפרט בהקשר של השימוש שעושה הכנסת במנגנון החקיקה של חוק ההסדרים. כך, בבג"ץ מגדלי העופות, בית המשפט פנה בצורה ישירה ומפורשת לכנסת וליושב הראש שלה בקריאה לשנות את דרכיה ולעשות שימוש מושכל ומוגבל, אם בכלל, במנגנון החקיקה של חוק ההסדרים. פסק הדין אף סימן שינוי מהפכני בפסיקה: מתפיסה לפיה אין עילה או בסיס משפטי להתערבות שיפוטית בהליך חקיקה מסוג חוק ההסדרים, לתפיסה לפיה אם תהיה פגיעה קשה וניכרת בעקרון ההשתתפות, בית המשפט עלול לבטל חוק הסדרים בשל פגם בהליך חקיקתו. סוגיה זו הפכה לאקטואלית במיוחד בפרשת קוונטינסקי בעניין מס דירה שלישית – הפעם הראשונה שבה בית המשפט ביטל חוק הסדרים (ולמעשה חוק כלשהו) בשל פגם בהליך החקיקה. על רקע זה, מחקר זה בחן אמפירית האם ובאיזה אופן פסק הדין בעניין מגדלי העופות ויצירת האפשרות לביטול חוק הסדרים על ידי בית המשפט בשל פגם בהליך חקיקתו הוביל לשינוי בהתנהגות הכנסת. המחקר מבוסס על מחקר אמפירי מקיף שנמשך ארבע שנים. במסגרת מחקר זה נעשה שימוש ייחודי וחדשני בכלי ניתוח ממוחשבים ואנושיים לזיהוי ההשפעות האפשריות של הביקורת השיפוטית על התנהגות הכנסת. למיטב ידעתי, אף שביקורת שיפוטית על הליך החקיקה הולכת ומתגברת ברחבי העולם והעניין האקדמי בנושא הולך וגובר, זהו המחקר האמפירי הראשון בעולם שבוחן את השפעת הביקורת השיפוטית על הליך החקיקה על התנהגות המחוקק. המחקר חשף שלפסק דין מגדלי העופות אכן הייתה השפעה על התנהגות הכנסת. אם כי, השפעה זו הייתה מורגשת במיוחד בשנים הראשונות שלאחר פסק הדין והלכה ופחתה ככל שחלפו השנים. המחקר גילה סוגים שונים של שינויים בהתנהגות הכנסת בחקיקת חוקי הסדרים. שינוי אחד, שהיה משמעותי אך קצר טווח יחסית, היה הפחתת היקף השימוש בחוקי הסדרים. שינוי משמעותי וארוך טווח יותר היה שינויים באופן שבו הכנסת מחוקקת חוקי הסדרים וטיב הליך החקיקה והדיון הפרלמנטרי בחקיקתם של חוקי הסדרים. המחקר חשף סוגים שונים של השפעות שיפוטיות. השפעה אחת היא השפעה מסוג שכנוע, שבה הנימוקים שנכתבו בפסק הדין משמשים את חברי/ות הכנסת בדיון הפרלמנטרי כטיעונים התומכים בעמדתם. השפעה שנייה היא השפעה מסוג התרעה, שבה חברי/ות הכנסת מבהירים כי הכנסת משנה את התנהגותה כדי למנוע ביטול עתידי של חוקים על ידי בית המשפט. המחקר חשף עדויות רבות לשני סוגי ההשפעה, אך ניכר שהשפעתו של אפקט ההרתעה גדולה יותר מהשפעת אפקט השכנוע. לכן, ככל שחלפו השנים, וככל שבמשך השנים הללו בית המשפט נמנע מלהשתמש בסמכותו מכוח בג״ץ מגדלי העופות ולבטל חוקי הסדרים, כך הלכה ופחתה השפעת פסק הדין על התנהגות הכנסת. מובן כי ביקורת שיפוטית היא רק אחד הגורמים המשפיעים על התנהגות פרלמנטרית. לפיכך, המחקר חשף גם את האופן שבו השפעת הביקורת השיפוטית משתלבת עם מגוון גורמים וכוחות אחרים המשפיעים על התנהגות הכנסת – הן באופן כללי, הן בהקשר של חקיקת חוקי הסדרים.