בשנים האחרונות גוברים ברחבי העולם המאמצים להצלת מזון, קרי: איסוף מוצרי מזון מסַפָּקים שמעוניינים לתרום אותם והעברתם לעמותות סיוע לנזקקים. זאת בעקבות משברים כלכליים שהגבירו את הביקוש לסיוע במזון מצד מקבלי התרומות, אך גם בשל התועלת שמפיקים התורמים מתעשיית המזון (הטבות מס ושיפור בתדמית הציבורית). את פעילות הצלת המזון מארגנים בנקי מזון, אשר משמשים כארגוני-גג בעבור עמותות סיוע במזון. לשם כך עליהם להתמודד עם קשיים לוגיסטיים ניכרים. בנקי המזון משתמשים בציי רכבים בעלי קיבולת מוגבלת כדי לאסוף תרומות מזון ולהעביר אותן לעמותות הסיוע, שמעבירות אותן לנזקקים. דוגמה לבנק מזון המבצע פעילות זו היא ארגון "לתת" בישראל. בעיה דומה קיימת בפעילות הלקט, שבמסגרתה בנק המזון מלקט תוצרת חקלאית שלא נאספה משדות של חקלאים תורמים. את התוצרת יש להוביל למרכז לוגיסטי, שם היא עוברת עיבוד ומחולקת לעמותות הסיוע. "לקט ישראל" הוא דוגמה לארגון כזה בישראל. ארגונים מסוג זה פועלים ברחבי העולם, גם במדינות מפותחות. מטרת בנק המזון היא לחלק כמות מזון גדולה ככל האפשר, אך גם לחלק את המזון בצורה שוויונית בין העמותות, תוך התחשבות במספר הנזקקים שכל אחת מהעמותות תומכת בהם. ערך השוויוניות נועד לוודא שכל הנזקקים יגיעו לרמה דומה של רווחה. מטרת המחקר הייתה לעזור לבנק המזון לתכנן את המסלולים שבהם ייסעו כלי הרכב שברשותו כדי לאסוף מזון מתורמים ולחלק אותו לעמותות, וכן לקבוע את הכמות שתחולק לכל עמותה כדי להשיג את המטרות הללו. תכנון אופטימלי כזה הוא משימה קשה לביצוע, ועל כן יש להשתמש בכלים מתמטיים כדי לאתר פתרונות טובים בתוך פרק זמן קצר. מחקרנו עסק בניסוח מתמטי של הבעיה, בדגש על הצגת מדדי ביצוע חדשניים לאיזון שני השיקולים בבעיה: כמות המזון הכוללת המחולקת לעמותות ושוויוניות בהקצאתו לעמותות השונות. כמו כן פותחו אלגוריתמים מתוחכמים לפתרון הבעיה. שיטת הפתרון שפיתחנו משיגה את מטרות בנק המזון בצורה טובה יותר מהפתרונות שבנקי המזון מיישמים כיום.