במהלך מלחמת העולם הראשונה נהרסה העיירה בלז שבגליציה, והחצר החסידית שבה נשרפה עד היסוד. בעקבות המלחמה, האדמו״ר מבלז, ר׳ יששכר דב רוקח, נאלץ להימלט. הוא הגיע בסופו של דבר אל העיר מונקץ׳ שבקרפטורוס שנכנסה זה עתה תחת השלטון הצ׳כוסולובקי. המפגש של הרבי מבלז עם הרבי המקומי במונקץ׳, שהיה איש קיצוני וכריזמטי ביותר, הצית מחלוקת קשה ביניהם ובין חסידיהם של השנים. המאבק בין הקבוצות הותיר אחריו מגוון עצום של כתבי פולמוס, חרמות, פשקווילים ומסמכים רשמיים של השלטונות. המאבק, שהתחיל כתחרות אישית, פילג את הקהילה ואף הביאה להתערבותם של רבנים ואדמו״רים מכל רחבי מזרח אירופה. המאבק התנהל מעל דפי העיתונות היהודית, והגיע לבתי דין של הקהילות ולעתירות הדדיות בבתי המשפט הרשמיים. המאבק הזה מסמן את התגבשותה של החברה החרדית בעולם משתנה, כאשר זרמים שונים נאבקו על צביונה ועל צורת השתלבותה בסדר העולמי החדש לאחר מלחמת העולם. מחקר זה עוקב אחר האירועים, חושף תעודות חדשות ובלתי ידועות ולמעשה מציג כיצד מאבק בין שתי קבוצות דומות למדי תרם לעיצובה מחדש של היהדות החרדית באותו הזמן. דרך המאורעות הללו ניתן להבין את הירקמותה של יהדות קנאית שהשפיעה רבות על התרבות היהודית במאה העשרים.