מחקר בגובה העיניים
מחקר בגובה העיניים
עובדות ומספרים
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב


הבנת מושג הקוהרנטיות בתרבות הבדווית
המחקר הנוכחי התמקד בבחינת מצבי הלחץ המגוונים שחווים פרטים מתבגרים ובוגרים בחברה הבדווית, וכיצד הם מתמודדים עמם. באופן מפורט יותר, בחנו את המונח ״תחושת קוהרנטיות״ על מרכיביו, על מנת להצביע עד כמה הוא תואם את דרכי ההתמודדות של פרטים בחברה הבדווית, והאם הוא משרת אותם באופן מיטבי בהתמודדות עם מצבי הלחץ השונים
פרופ' אהרון אנטונובסקי הציע ב-1979 את המודל הסלוטוגני, ולפיו המונח בריאות קיים בצורה המשכית כסולם ולא באופן דיכוטומי כבריאות או חולי. כלומר כל אדם, בכל שלב בחייו, נמצא איפשהו על הסולם של בריאות וחולי, כשאנחנו אף פעם לא בריאים באופן מוחלט או חולים באופן מוחלט. המונח המרכז במודל הסלוטוגני הוא תחושת קוהרנטיות. מונח זה מציע שהיכולות של אדם להתמודד עם לחצים בסביבתו יהיו מושפעות מהיכולת שלו להבין את סביבתו, לנהל את הלחצים העומדים בפניו, יכולתו להתמודד עם האתגרים בחייו והאמונה שהאתגרים שווים את ההשקעה שבהתמודדות עמם. אנטונובסקי הציע, שהמונח תחושת קוהרנטיות הוא מונח אוניברסלי, אך מספר מחקרים שבחנו את המונח בחברות ילידיות העלו סימני שאלה לגבי קביעה זו. המחקר הנוכחי התמקד בבחינת מצבי הלחץ המגוונים שחווים פרטים מתבגרים ובוגרים בחברה הבדווית, וכיצד הם מתמודדים עמם. באופן מפורט יותר, בחנו את המונח ״תחושת קוהרנטיות״ על מרכיביו, על מנת לבחון עד כמה הוא תואם את דרכי ההתמודדות של פרטים בחברה הבדווית, והאם הוא משרת אותם באופן מיטבי בהתמודדות עם מצבי הלחץ השונים. ממצאי המחקר הצביעו על כך שפרטים בחברה הבדווית חווים מצבי לחץ דומים לפרטים בחברה המערבית, אך עם זאת ישנם מצבי לחץ שייחודיים למסורת, לתרבות ולסביבה שבהן הם חיים. בנוסף, מצאנו שמצבי לחץ שונים יכולים להוות גם מקורות חוסן והתמודדות לפרטים השונים. גילינו כי במהלך השנים השתנו דרכי ההתמודדות של הצעירים המתבגרים. יתרה מכך, דרכי התמודדות מסוימות ותחושת קוהרנטיות בפרט, היו בתחילת המחקר משאב התמודדות לא מיטבי, אבל לקראת תום המחקר, באיסוף נתונים אחרון, ניכרה השתנות בתפיסת החברה את משאב הקוהרנטיות, והוא הפך למשאב התמודדות חיובי, כמו בחברות מערביות. את ההשתנות הדרמטית בחברה ניתן היה לראות גם בחלק של המחקר שבחן את הנשים הבוגרות בחברה. בוגרות צעירות, בוגרות בגילאי ביניים ומבוגרות מעל גיל 60. ממצאי החלק הזה של המחקר הצביעו על הקשרים המשתנים בין משאב תחושת הקוהרנטיות לבין אסטרטגיות התמודדות שונות בקבוצות הגיל השונות, מה שתרם להבנתנו שהחברה הבדווית עוברת שינוי מהיר ומשמעותי בכל הנוגע לתובנות ודרכי ההתמודדות. אוכלוסיית הגברים שנבחנה העלתה מצבי לחץ ייחודיים לגברים מבוגרים (זקני השבט), ואפשרה לנו לבחון פרספקטיבות מנקודת מבטם של הגברים לאורך שנות חייהם. גם באוכלוסייה זו חזר המוטיב של השינוי הדרמטי המתחולל בחברה ועמו התפיסות לגבי הקונפליקטים המגוונים בחברה ואיך ניתן להתמודד עמם. סוגיות מרכזיות שעלו כללו בין השאר את האלימות ונקמת הדם, כמו גם את ההתקדמות של הצעירים בחברה והפיכתה של החברה למערבית יותר, תוך ניפוץ הנורמות והמוסדות המסורתיים. הגברים העידו שהבניה מחודשת של דרכי ההתמודדות עם מצבים אלו מסייעת לטפל בהם באופן מיטבי.