מחקר זה עוסק בקשר שבין דמויות מקראיות לבין עשייה יומיומית דתית של יהודי אשכנז בימי הביניים. המחקר בוחן את הקשר בין חוה, ארבע האימהות, דבורה ויעל, אביגיל ובת יפתח ובין מעשים שנעשו בצורה יומיומית על ידי נשים וגברים אשכנזיים ונקשרו לדמויות אלה. המחקר מבקש להצביע על הידע המקראי והדתי של חברי הקהילה היהודית שלא נמנו על האליטה הלמדנית ועל הדרך שבה מנהיגי הקהילה וחבריה הסבירו את הדרך שבה יש להתנהג, לפעמים תוך כדי מחאה כנגד מגמות רווחות או התנהגות מקובלת. המחקר בוחן מגוון רחב של מקורות: ספרות מנהג, ספרות הלכתית, פרשנות מקרא, איורים בכתבי יד, מצבות, פיוטים ותפילות ומשווה את הפרשנות והעשייה הדתית היהודית לזו של הקהילות הנוצריות השכנות והשימוש של נוצרים במקרא. המחקר בודק מגוון מקורות שנכתבו על ידי נוצרים בימי הביניים ובוחן את השינויים בין אופני הסיפור והעשייה הדתית היהודית והנוצרית ומבקש להסביר את הדמיון והשוני. הדוגמאות לעשיה יומיומית באות מתחום טקסי החיים (לידה, נישואין ומוות), מנהגי בית הכנסת (דוגמת תפילות מי שברך), מקומן של נשים כמנהיגות קהילה, כשופטות וכמורות, נתינת צדקה של נשים ומנהגים הקשורים לשאיבת מים וללוח השנה.