שפני סלע מתקשרים זה עם זה בעיקר באמצעות קולות, ושני הזוויגים – זכרים ונקבות – משמיעים מגוון של קולות שונים. בעונת הרבייה הזכרים משמיעים קריאה מורכבת המכונה "שיר", הנשמעת למרחק של מאות מטרים. תפקיד השיר אינו ידוע, אך מאפיינים מסוימים של השיר קשורים לגודל הגוף, לגיל, למעמד החברתי ולרמות ההורמונים בגוף הזכר. מכאן שהשיר מפרסם את מצבו הפיזי והחברתי של הזמר. השיר בנוי מיחידות המורכבות משלושה רכיבים חוזרים: "יְללה", "שיהוק" ו"נחרה" נמוכה ומחוספסת. מבין השלושה, הנחרה היא נדירה יחסית, ושכיחותה עולה עם הגיל ועם הדומיננטיות של הזכר. בעבודה זו חקרנו את מאפייני הנחרה ואת הקשר שלהם למדדים חברתיים, פיזיים ופיזיולוגיים. מצאנו שברכיב הנחרה מוצפן מידע על גודל הגוף ועל המעמד החברתי של הפרט. מידע זה חיוני, שכן פרטים בעלי גוף גדול יותר או דומיננטיים יותר נוטים לנצח בקרבות, ומכאן שיש חשיבות לשידור המידע הזה. תוצאות המחקר הראו ששפנים במעמד חברתי גבוה יותר משמיעים נחרות מחוספסות יותר, העשויות להעיד על רמות גבוהות של תוקפנות. לעומת זאת, שפנים שמשקלם גדול יותר משמיעים נחרות מחוספסות פחות, העשויות להעיד על שליטה קולית טובה יותר או על בשלות של תיבת הקול. ניסויי ההשמעה הראו כי הן נחרות ארוכות יותר והן נחרות מחוספסות יותר מפחיתות את שיעורי התגובה של זכרים אחרים; מכאן שהנחרות אכן עשויות להעביר מידע מורכב על משקל השפן ומעמדו, המקודד באמצעות אורך הנחרה ורמת החספוס שלה. נוסף על כך, מצאנו קשרים חיוביים בין רמת הטסטוסטרון לבין אורך השיר, אורך הנחרה ומספר הפעימות המרכיבות אותה, וכן מצאנו קשר שלילי בין רמת הטסטוסטרון לרמת החספוס. כל הקשרים הללו נמצאו רק בשירים שהושמעו בנוכחות "קהל". לבסוף, בחנו את השינויים בנחרות לאורך השיר ואת משמעותם. גילינו כי אכן קיימת עלייה במידת החספוס במהלך השיר. נוסף על כך, זמן הנחרה התקצר לאורך השיר בשירים של שפנים במעמד חברתי נמוך. המגמות הללו יכולות לשקף עלייה ברמות ההתרגשות והתוקפנות לאורך השיר, או להיות תוצר לוואי של פגיעה במיתרי הקול או של התאמצות שלהם. ייתכן שהגברת החספוס לאורך השיר לוכדת את תשומת לבם של השומעים, כמו במוזיקה מערבית. תוצאות המחקר מחזקות את ממצאינו הקודמים, המעידים כי שירת הזכרים משדרת לסביבה מידע על מצבו של הפרט, וכי מידע זה מקודד באופן מורכב. המחקר מספק מבט מקיף על הקשר בין קולות בעולם החי לבין מאפיינים גופניים, חברתיים ורגשיים. זאת על ידי התייחסות רבת-פנים להיבטים מגוונים הנוגעים לאלמנט קולי יחיד בשירת שפני סלע. עבודה זו תורמת אפוא לגוף הידע התיאורטי ההולך וגדל, המסייע לנו לפענח את חידת המשמעות ההתפתחותית והיישומית של תופעת החספוס הקולי.