מחקר בגובה העיניים
מחקר בגובה העיניים
עובדות ומספרים


גישה ניסויית חדשנית להבנת תהליכי בליה בטבע
בעיה מרכזית בהבנת תהליכי בליה של מינרלים היא הפערים הגדולים הקיימים בין קצבי המסה של מינרלים המחושבים על פי תצפיות בשדה לבין הקצבים הנמדדים בניסויי מעבדה. מטרת מחקר זה היא להתגבר על הפערים הללו
ניתן להעריך את הקצב שבו מתבלים סלעים בטבע באמצעות שתי שיטות: האחת היא תצפיות בשדה והשנייה היא המסה במעבדה של המינרלים המרכיבים את הסלעים שבשדה. אחת הבעיות הבסיסיות בהבנת תהליכי בליה של מינרלים היא היעדר התאמה בין קצבי המסה של מינרלים המחושבים על פי תצפיות בשדה לבין הקצבים הנמדדים בניסויי מעבדה. פער זה עומד על 5-3 סדרי גודל, כאשר בניסויי המעבדה נמדדים קצבי המסה מהירים יותר, כלומר הם מהירים יותר במעבדה פי אלף (3 סדרי גודל) עד מאה אלף (5 סדרי גודל) מאשר בטבע. הבעיות המרכזיות במדידת קצבי המסה של מינרלים במעבדה בתנאים המדמים תנאים טבעיים הן: 1) חוסר היכולת למדוד הפרש קטן בריכוזים של המומס (החומרים שמשתחררים מהמינרל למים כשהוא מתפרק) בתמיסה בעלת ריכוז גבוה של המומס; 2) שינוי הריכוז של המומסים בתמיסה מושפע גם מההמסה של המינרל העיקרי (מגדיל את הריכוז) וגם על ידי יצירה של מינרל משני (חדש) המתגבש בתהליך הבליה (מקטין את הריכוז). המחקר התמקד בגישור הפער בין קצבי ההמסה הנמדדים בשדה לאלו הנמדדים במעבדה, על ידי מדידת קצבי המסה של המינרל אלביט (מינרל שמרכיב סלעים בטבע) בתנאים הדומים לטבע. על מנת להתגבר על הפער בין המעבדה לשדה, המחקר התמקד בנושאים הבאים: 1) נוסח חוק קצב (משוואה מתמטית) המשלב את ההשפעות של הטמפרטורה והחומציות של המים על קצב הבליה. חוק קצב זה הראה שעבודות קודמות העריכו הערכת יתר של חצי סדר גודל את קצב הבליה של המינרל אלביט בתנאים טבעיים. 2) בכדי למדוד קצבי המסה איטיים של מינרלים סיליקטיים בתנאים הקיימים בשדה, המחקר הנוכחי פיתח ובדק שיטה חדישה למדידת קצבים איטיים המבוססת על שינויים בהרכב האיזוטופי של צורן. השיטה החדשה מדויקת ואמינה מאוד. יש לציין שמינרלים סיליקטיים, המכילים צורן (סיליקון), מהווים כ-95% מקרום כדור הארץ. 3) בעזרת השיטה החדשה נמדדו קצבי המסה של אלביט בתנאים דומים לתנאים בטבע. תוצאות המדידה התאימו לתחזית של חוק הקצב. תוצאות אלה שימשו לניבוי קצבי הבליה בשדה והראו שהפער לכאורה בין קצבי ההמסה המדודים במעבדה לאלו בשדה נבע משתי סיבות: א. גבישי המינרלים בניסויי המעבדה עוברים תהליך של טחינה וניקוי על מנת שניתן יהיה להמיס אותם באופן מדויק. כתוצאה מכך נחשפים על פני השטח שלהם אזורים מאוד פעילים המגיבים מהר יותר מאשר פני השטח של גבישים בטבע שהיו חשופים במשך שנים רבות למים שהמיסו את כל האזורים הפעילים יותר; ב. היעדר היכולת (עד כה) למדוד קצבי המסה איטיים בתנאים הדומים לתנאים הטבעיים.