זרחן הוא יסוד חיוני עבור כל הצמחים ובעלי-החיים. מערכות אקולוגיות רבות בעולם, ביניהן יערות גשם, מוגבלות ביכולתן לצמוח, משום שהקרקע שלהן (שבה גדלים הצמחים) אינה מכילה מספיק זרחן, שמהווה דשן חיוני. מחקרים קודמים גילו שכמויות גדולות של זרחן מוסעות באוויר, כשהן צמודות לחלקיקים זעירים שנישאים ברוח. חלקיקים אלה יכולים להיות אבק מדברי, וחלקיקים ביולוגיים כמו אבקת פרחים ואבקה מעצים (פולן), או אפר משריפות ואפר מתחנות כוח מופעלות בפחם. עד כה היה קשה לדעת מה החשיבות היחסית של מקורות זרחן שונים אלה. במחקר הנוכחי השתמשנו בטכניקות של הפרדה כימית ולאחריהן מדידה בספקטרומטר מסות לאיזוטופים (IRMS- isotope Ratio Mass Spectrometer). מטרתנו היתה להעריך שינויים זעירים ביחסים שבין איזוטופים יציבים שונים של חמצן (כלומר צורות שונות של חמצן עם מסה מעט שונה) הקשורים לזרחן במולקולת הזרחה (פוספט, הצורה העיקרית של זרחן בטבע). גילינו כי יחסים אלה שונים מעט בכל אחד מהמקורות העיקריים של זרחן באטמוספרה שהוזכרו לעיל (אבק מדברי וכו'). כתוצאה מכך ניתן עתה להשתמש בגישה זאת על מנת לכמת את התרומה היחסית של המקורות הללו.