קבוצה של ארבעה קולטנים ייחודיים התגלתה כבעלת תפקיד חשוב בתהליכים סרטניים, ולפיכך – כיעד אפשרי לפיתוח תרופות נגד סרטן. קולטנים הם חלבונים שרבים מהם נמצאים על קרום התא, הקושרים באופן ייחודי חומרים מסוימים ובעקבות זאת מעבירים אותות, המשפיעים על פעילות התא. ארבעת הקולטנים האלה אופיינו בעבר כקשורים לתהליך קרישת הדם. ארבעת קולטני ה-PAR שייכים למשפחה המורחבת של קולטנים בעלי שבע לולאות, החוצים את קרום התא שבע פעמים. בני משפחת PAR מופעלים באופן ייחודי ובלתי הפיך בעקבות חיתוך על ידי חלבונים אחרים, הנקראים פרוטאזות. לפיכך הם נקראים "קולטנים משופעלי פרוטאזות" (PAR). הפרוטאזות המפעילות את קולטני PAR הן חוץ-תאיות; בעקבות החיתוך, נחשף אתר פנימי בחלק של הקולטן שנמצא מחוץ לתא. מחקר ידוע הצביע על קשר הדוק בין הפעלה-ביֶתֶר של מערכת הקרישה לבין גידולים ממאירים. ממצא זה רמז על קשר אפשרי בין קולטני PAR, המעורבים בתהליך הקרישה, לבין תהליכים סרטניים. ואכן, היום ברור כי חלק מהמנגנון המולקולרי האחראי להתקדמותם של גידולים הוא מעורבותם של שניים מקולטני PAR – מס' 1 ומס' 2. מעט מאוד ידוע על מנגנון האיתות התוך-תאי המופעל על ידי קולטנים אלה, או על מעורבותו בסרטן. מחקר זה התמקד במנגנוני איתות ייחודיים לקולטן PAR2, כדי לזהות יעדים אפשריים לטיפול יעיל בסרטן. מצאנו כי הקולטנים PAR1 ו-PAR2 נקשרים זה לזה ופועלים כיחידה תפקודית אחת, המעורבת בתהליכי פולשנות של תאים, כלומר בפלישה של תאים לתוך רקמות אחרות. זאת הן בתהליכי פולשנות ממאירים (סרטניים) והן בתהליכי פולשנות שהם חלק מפעילותו התקינה של הגוף, כגון פלישת השליה לתוך קיר הרחם במהלך השליש הראשון של ההיריון. מצאנו גם כי PAR2 הוא דומיננטי יותר מ-PAR1 במהלך הפעילות הפולשנית. חקרנו את המבנה של הקולטנים PAR1 ו-PAR2, וזיהינו בהם אתרי קישור ייחודיים. כאשר הכנסנו מוטציות באתרי הקישור האלה, נוכחנו כי אחת המוטציות מסוגלת למנוע לחלוטין קישור של חלבוני איתות תוך-תאיים החשובים לתהליך הסרטני. מוטציה זו מעכבת פולשנות וגידולים ממאירים – וגם את קישור השליה לקיר הרחם. ממצאים אלו מדגישים את חשיבותם של הקולטנים האלה בתהליכי פולשנות ואת הפוטנציאל שלהם כיעדים לפיתוח תרופות. מצאנו גם, כי הקולטן PAR2 מפעיל מסלול איתות מרכזי בתהליכים הקיימים במגוון רחב של יונקים, כלומר – תהליכים מרכזיים, שנשמרו בשינויים מעטים בלבד לאורך האבולוציה, כגון תהליכי התפתחות ותהליכים סרטניים. מסלול איתות זה נקרא המסלול לייצוב בטא-קטנין. כמו כן מצאנו כי PAR2 קושר את החלבון LRP6, הקשור לחלבון אחר הנקרא אָקְסִין. שפעול המסלול שמעורבים בו שלושת החלבונים האלה, וייצוב בטא-קטנין, מוביל לביטוי-ביתר של גנים מסוימים, המהווה גם הוא יעד לפיתוח תרופות בעתיד. המירוץ אחר מציאת גנים מרכזיים כיעד לטיפול תרופתי בסרטן הוא אתגר מרכזי ומתמשך. עד היום אין עדיין תרופה המבוססת על קבוצת הקולטנים מסוג GPCR (החוצים את קרום התא שבע פעמים), אף שזוהי קבוצת הקולטנים הגדולה ביותר ויעד לפיתוח מגוון תרופות למחלות אחרות, מלבד מחלות סרטניות. הראינו כי לנציגים ממשפחת PAR (הקולטנים PAR1 ו-2PAR) יש תפקיד מרכזי בהאצת הממאירות בכל גידולי הסרטן המוצקים (קרצינומות). המנגנון העיקרי שבאמצעותו פועלים קולטני PAR הוא ייצוב בטא-קטנין. אנו סבורים כי הקולטנים האלה, וכן נקודות נבחרות במסלול ייצוב הבטא-קטנין, הם מטרות בעלות פוטנציאל לפיתוח תרופות נגד סרטן.