פני השטח של כדור הארץ מכוסים לרוב בסלעי משקע (שנוצרו מסלעים קודמים אחרים) צעירים יחסית. גיאולוגים חוקרים את גילם של הסלעים הללו כי מסתתר בתוכם מידע שמאפשר לפענח את שהתרחש על פני כדור הארץ בתקופות קדומות וגם את התפתחות הנוף הנוכחי ותהליכים גיאולוגיים עתידיים; כך למשל, קביעת גילם של סלעי משקע מאתרים פרהיסטוריים מאפשרת לפענח את נתיבי הנדידה של האדם הקדמון מאפריקה לשאר היבשות. ולמשל תארוך סלעים שעברו שינויים בשל רעידות אדמה מאפשר לדעת מתי הן התרחשו, להעריך את תכיפותן, ולהתכונן אליהן טוב יותר. קיימות מגוון שיטות לתארוך גיל של סלעי משקע, אולם רק מעטות מהן יכולות לתארך סלעים שגילם יותר מ-50,000 ועד מיליון שנה. אחת השיטות הנפוצות היא OSL ((Optically Stimulated luminescence. היא בוחנת את גרגירי המינרל קוורץ שנפוץ מאוד בסלעים. גרגירים אלו הם מעין מדי קרינה זעירים: במשך כל חייהם הם סופגים את קרינת הרקע הטבעית שסביבם כאלקטרונים שנכלאים בפגמים במבנה של גביש המינרלים. אלקטרונים אלו רגישים לאור יום, ובעת הובלת הגרגירים וחשיפתם לשמש, הם משתחררים, ורק לאחר קבורתם המלאה הם מתחילים להצטבר שוב בגרגירים. את כמות הקרינה שהצטברה בגרגירים ניתן למדוד במעבדה כסיגנל לומינסנציה (אור שנפלט מגוף כלשהו): מאירים על דגימת סלע אור כחול, והאלקטרונים שהצטברו בגרגירים נפלטים מהם כאור ונמדדים בגלאי מכפיל אור (Photomultiplier tube/ מכפילור). כך, באמצעות מדידת עוצמת האור ניתן לקבוע את הזמן שבו הצטברה שכבת קרקע מסוימת שמכילה את הגרגירים. כלומר, עוצמת האור שנפלטת מייצגת את גיל הסלע. שיטת OSL, שפותחה לפני כ-30 שנה, יכולה לתארך רק סלעים שגילם עד 200,000-100,000 שנה. יש צורך למצוא שיטות לתארוך סלעים שגילם מעבר לכך, וזו הייתה מטרת מחקרנו. לשם כך ביצענו ניסויים על גרגירי מינרלים יוצרי סלעים (קוורץ ואלקלי פלדספר/ פצלת השדה) שנלקחו ממישור החוף הדרומי (כרם שלום, רוחמה וכיסופים) – חקרנו סיגנלי לומינסנציה שמקורם בפגמים בגבישים; מדדנו במכפילור את עוצמות האור שהגרגירים פולטים כדי לברר מהו תארוך הסלעים המקסימלי שהם מאפשרים. מצאנו שחלק מהעוצמות הללו מתארכות סלעים שגילם עד כ-500,000 אלף שנה וחלקן אף יותר מכך. כך גילינו שגילם של הסלעים בכרם שלום ורוחמה הוא לפחות 800,000 שנה ושהסלעים בכיסופים כנראה אף עתיקים יותר.