מחקר בגובה העיניים

מחקר בגובה העיניים

מפעל ייחודי של הקרן הלאומית למדע שמטרתו להנגיש את הישגי המחקרים הממומנים על ידה לציבור הרחב.

עובדות ומספרים

< חזרה למחקרים
פרופ' דוד סרנה
מדעי המחשב
אוניברסיטת בר-אילן
פרופ' יונתן אומן
מדעי המחשב
אוניברסיטת בר-אילן
מדעים מדוייקים וטכנולוגיה
תקופת המחקר
2013-2017

איך גורמים לאנשים לחפש מידע בכוחות עצמם ולא להסתמך על אחרים לשם כך

חוקרים פיתחו שיטות שיגרמו לאנשים להשקיע משאבים בחיפוש, למשל אחר חופשה בחו"ל, גם כאשר שותפים לו אנשים נוספים

נכתב ע''י דוד סרנה, 15 אוק 2018

"בעיית החיפוש האופטימלי" או "בעיית העצירה האופטימלית" (Optimal stopping problem) מצויה בלב סיטואציות רבות בחיי היומיום. לדוגמה, כאשר אנו מעוניינים לקנות מוצר מסוים, ניתן יהיה לבדוק את מחירו בכמה חנויות. אולם כל בדיקה כזאת מבזבזת משאבים כגון זמן (בין השאר כי היא מחייבת הגעה לחנויות או גלישה באתריהן). דוגמאות דומות הן חיפוש אחר בן זוג, עבודה או דירה; בכל אחד מחיפושיו המחפש יכול לקבל תוצאה טובה יותר, השאלה מה המחיר (המשאבים) שהוא משלם על כך. במחקר תיאורטי זה עסקנו בבעיית החיפוש האופטימלי בגרסה שבה קיימים כמה מחפשים. היא מתקיימת כאשר תוצאות החיפוש יכולות לשמש יותר ממחפש אחד. למשל, כמה משפחות יכולות ליהנות מתוצאות חיפוש חופשה בחו"ל באינטרנט. בדומה לכך, כמה קונים יכולים ליהנות מתוצאות בדיקת מחירי מוצר מסוים בחנויות שונות. כלומר, שיתוף המידע המושג בחיפוש יכול לשפר את התועלת של כל מחפש בנפרד ושל כולם ביחד. עם זאת, בחיפוש מרובה משתתפים עולה הסיכון לניצול ושאננות שכן כל אחד מהמחפשים עשוי לסמוך על מאמצי החיפוש של האחרים ולא להשקיע בעצמו בחיפוש. בנוסף לכך, ברגע שאדם סומך על אחרים ולא משקיע, ההישגים של הקבוצה כולה עשויים להיות פחות טובים. כך למשל, ועד הכיתה מחליט לקנות 40 סופגניות לחנוכה ומסכם שההורים יבדקו מחירים במאפיות שונות ושהרכישה תיעשה במקום הזול ביותר. אם כל אחד מהם יאמין שהרווח מבדיקת המחירים הוא קטן (החיסכון שיוכל להשיג חלקי 40) אז הפיתוי לא להשקיע בחיפוש יגבר, וסביר להניח שהסופגניות יירכשו במחיר גבוה וכל הקבוצה תפסיד. במחקרנו פיתחנו שיטות (מכניזמים ואלגוריתמים) שיגרמו למחפשים להשקיע משאבים בחיפוש למרות הפיתוי לסמוך על המשתתפים האחרים בו, ובחנו אותן על מודלים המתבססים על עקרונות מתחום תורת המשחקים. בכל שיטה חישבנו כמה ישקיעו המשתתפים בחיפוש (בהנחה שהם רציונליים) ומה תהיה התועלת האישית והכללית כתוצאה מכך. אחת השיטות הייתה הגבלת המידע המועבר בין המחפשים; למשל, הרעשתו (שיבוש המידע או השמטת חלק ממנו), העברת תשלום למחפשים בהתאם לאיכות המידע שמצאו (למשל, איתור מלון יוקרתי במחיר נמוך יחסית), ומניעת השימוש במידע המשותף בהסתברות מסוימת (כך למשל כל מחפש יקבל את המידע שאספו אחרים בהסתברות מסוימת וללא ודאות מוחלטת). כלומר, פיתחנו שיטות שעשויות להפעיל לחץ על המחפשים לא לצאת ממעגל השיתוף ולהשקיע יותר משאבים בחיפוש, שיכולות לשמש בסיס למחקר המשך עבור כלכלנים התנהגותיים.

פורסם בתאריך - 27-אוקטובר-2019 - התכנים נכונים ליום הפרסום

מילות מפתח

שיתוף פעולה
חיפוש משותף
autonomous agents
cooperation of self-interested agents
תכנון מכאניזם
פורסם בתאריך - 27-אוקטובר-2019 - התכנים נכונים ליום הפרסום